ליטל שמר חיים - מחקר יישומי

ד"ר טל שוורץ, על הדור החדש של מבחני שימושיות לאתרי אינטרנט

שיחה עם ד"ר טל שוורץ, מנכ"ל ClickTale, על טכנולוגיה חדשנית לניטור התנהגויות גולשי אינטרנט.
(דצמבר 2008)

ישומים אנליטיים לבחינת סטטיסטיקות הגלישה באתר, כגון google-analytics, מאפשרים איסוף וניתוח מידע על המעבר מדף לדף באתר, ועל המעבר בין אתרי אינטרנט שונים. אך מה עושים הגולשים לאחר ש"נחתו" בעמוד מסויים באתר האינטרנט? In-page-analytics, טכנולוגיה חדשנית שפותחה בחברת ClickTale, מאפשרת לבחון את דפוסי הגלישה בדף אינטרנט ספציפי.

איך עובדת שיטת In-page-analytics? "הטכנולוגיה מאפשרת להקליט את כל פעולותיו של הגולש בדף האינטרנט", מסביר ד"ר טל שוורץ, מייסד ומנכ"ל ClickTate. "למעשה, אנו מתעדים כל תזוזה של העכבר, כל קליק או לחיצה על כפתור, וכל גלילה של העמוד כלפי מטה ומעלה. המידע שנאסף על התנהגות הגולש מוצג כסרט וידאו, כך שבעלי האתר יכולים לצפות בהתנהגויות הגלישה בכל דף, ממש כאילו הם עומדים מאחורי כתפו של הגולש."

"השימוש בטכנולוגיה מסייע להבין ולפרש את התנהגותם של הגולשים, וכך לשפר את ביצועי האתר", מציין שוורץ. "אנו מאפשרים לשפר באופן משמעותי את יחס ההמרה באתר, כי האנליזה שלנו מראה, למשל, מדוע נוטשים דפי רכישה באתר או מדוע ממלאים רק באופן חלקי את טפסי הרשמה. Clicktale, בשירותיה המבוססים על Hosting, הופכת למעשה מעבדת שימושיות וירטואלית, הפעילה בעולם כולו".
 
"ClickTale מספרת את סיפורו של גולש אקראי", מסביר שוורץ. "אפשר לראות בדיוק איך הגולש התחיל אינטראקציה מסויימת באתר, ואם נטש את התהליך, הסרט מלמד מה עצר אותו. למשל, אחת התופעות הבעייתיות באתרים הנה נטישה של טופס מילוי פרטים. אנחנו יודעים לזהות איזה שדה בטופס הביא לנטישה, באיזה מיקום בטופס הגולשים מתעכבים, על מה מחליטים לדלג, ודפוסים רבים אחרים".

"אחד הכלים החזקים המערכת הנו החיפוש", ממשיך שוורץ. "ישנן עשרות אפשרויות לחיפוש סרטונים, למשל: לפי תאריכים, דפים נצפים, אתרים מפנים, פעילויות בדף האינטרנט, ארץ, סוג דפדפן, ועוד. ניתן גם ליצור תגים להתרחשויות שונות באתר ולבצע חיפוש לפי התגים. למשל, ניתן ליצור תג לכל גולש שהוסיף פריט לסל הקניות באתר ותג נוסף לכל מי שביצע רכישה. חיפוש באמצעות התגים יאפשר לזהות את כל הגולשים שהחלו בתהליך הרכישה אך לא סיימו אותו, וצפייה בסרטונים שעלו בחיפוש כזה תאפשר הבנה מעמיקה יותר של תופעת הנטישה באתר".
 
איך הטכנולוגיה אפשרת ללמוד על גולשים גם ככקבוצה? "אנו מציעים פונקציות שונות לבחינת התנהגויות הגולשים כקבוצה" מסביר שוורץ. מתוך אגרגציה של מידע המצטבר במערכת, אנו לומדים להבין, למשל, איפה נעצרת בדרך כלל גלילת דף האינטרנט, אילו חלקים בדף תופסים יותר תשומת לב, כמה זמן מוקדש בממוצע לכל חלק בדף, ועוד. בנוסף לכך, ישנם במערכת כלים לפילוח הגולשים, למשל לפי משך השהות באתר או המקומות מהם הגיעו. כך ניתן לאפיין התנהגות של גולשים מסוגים שונים."

האם הגולשים יצטרכו לדאוג לפרטיותם ככל שהשימוש בטכנולוגיה יהיה נפוץ יותר? שוורץ מרגיע: "המשתמש אמנם לא מודע לתעוד התנהגותו, כי מהירות הגלישה אינה מושפעת מ- In-page-analytics, אבל אנחנו בהחלט אחראים לשמירת פרטיותו. כל הסיסמאות הנרשמות באתר מוסוות בסרטונים שלנו, וכל עוד הגולש לא לחץ על כפתור submit בטופס שמילא, המידע שהוקלד בטופס לא מוצג כלל".

השימוש ב-In-page-analytics מאפשר מידע על הגולשים ברזולוציה גבוהה מכל כלי analytics אחר, וכך הוא מספק נקודות מבט מפתיעות על עולם האינטרנט. "תובנות חדשות על האינטרנט", מספר שוורץ, "נוצרו מתוך השוואה בין גולשים ברחבי העולם. האינטרנט הוא אמנם עולם ללא גבולות, אבל מסתבר שלא כל הגולשים בעולם נולדו שווים. גילינו זאת באנליזות שביצענו על דפוסי הגלישה של למעלה ממליון גולשים בעולם כולו".

מי בעולם נהנה ממהירות הגלישה הגבוהה ביותר? לדבריו של שוורץ, "על פי השוואת משך הזמן שלוקח לדפי האינטרנט לעלות, נראה שמבין כל הגולשים דווקא הישראלים נהנים מהמהירות הגבוהה ביותר: 1.14 שניות. הסינים, לעומת זאת, נאלצים להסתפק במהירות גלישה איטית כמעט פי 5: 5.47 שניות."

מסתבר שמהירות הגלישה אינה ההבדל היחיד בין הישראלים לסינים. הגולש הישראלי הממוצע מבלה 14 שניות בדף, בעוד שהגולש הסיני מקדיש לדף פי 3: 42 שניות. "ההבדלים נובעים אולי ממהירויות הגלישה", מסביר שוורץ, " או שאולי הם קשורים להבדלי תרבות ושפה."

האם קיים קשר בין משך זמן עליית דף האינטרנט לבין משך הזמן שמוקדש לגלישה בו? "באופן מפתיע, נמצא קשר ליניארי מובהק" מציין שוורץ. "מניתוחי רגרסיה שביצענו למדנו כי רוב השונות במשך הזמן המוקדש לדף מוסברת על ידי משך הזמן שלוקח לדף לעלות. למעשה, עבור כל תוספת של שניה אחת בזמן עליית הדף, הגולש יקדיש 6 שניות נוספות לגלישה בו." כלומר, כשחושבים על השקעת הזמן בגלישה בדף אינטרנט, מהירות איטית של עליית הדף אינה בהכרח גזרה רעה.

"ההסבר לתופעה הזו יכול להיות פסיכולוגי", טוען שוורץ. "כשמחכים לדף במשך יותר זמן, למעשה "משקיעים" בו יותר. לכן, סביר שנצפה ל"רווח" גדול יותר, במונחי זמן קריאה של הדף. ואולי במציאות שבה הדפים עולים לאט, הגולש הסביר יקח על עצמו פחות סיכון של מעבר בין הרבה דפים." כך או כך, נראה כי טכנולוגיית In-page-analytics מספקת הזדמנויות להבנה מעמיקה יותר של התנהגויות הגולשים, ובכך תורמת אולי, להפיכת האינטרנט למקום טוב יותר עבורם. הטכנולוגיה מיושמת כבר עתה בלמעלה מ-20000 אתרים ברחבי העולם, והנכונות הרבה לשלם תמורתה מצביעה בהחלט על הצורך בה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עוד מפגשים בקהילת המחקר היישומי
ד"ר יוסי טוביאנה, על אנשים לחוצים בארגונים לחוצים
רמי יולזרי ומזי סולומון, על מרואיינים קטני קומה ובעלי השפעה גדולה
אריאל איילון, על אישיות והשתתפות בפאנל אינטרנטי
אמיר נתן, על ניטור פעילויות ברשתות חברתיות באינטרנט
חזי הבר, על הפקה אוטומטית של דו"חות סטטיסטיים מעוצבים
מיטשל ברק, על מחקר ופוליטיקה
אלעד אמיר, על האינטליגנציה של הקבוצה
אבישג רגר, על הגיל השלישי במחקר, שיווק ופרסום
מור אלון, על מחקרי איכות השירות וחוויית הלקוח
Share/Bookmark
דרונט בניית אתרים