ליטל שמר חיים - מחקר יישומי

ד"ר יוסי טוביאנה, על אנשים לחוצים בארגונים לחוצים

שיחה עם ד"ר יוסי טוביאנה, פסיכולוגי קליני בכיר ומנכ"ל מכון זהב לאבחון ולטיפול במצבי לחץ, על אפיון ומדידה של לחץ בארגונים (יולי 2009).

אנחנו רואים מסביבנו אנשים עצבניים, חסרי סבלנות, מזיעים. אחרים מתלוננים באוזנינו שהם עייפים, שהגב כואב. ד"ר יוסי טוביאנה, פסיכולוג קליני בכיר ומנכ"ל מכון זהב, מכיר היטב את הסימפטומים. הוא מייעץ בשלושים השנים האחרונות לאנשים במצבי לחץ, ומלמד בסדנאות והרצאות איך אפשר להישאר רגועים בעולמינו הלחוץ. טוביאנה פיתח שאלון ידידותי ויעיל לאבחון סגנונות תגובה של אנשים ללחצים בעבודה.

מהו לחץ? "לחץ הוא תחושת מצוקה שבאה לידי ביטוי בהתנהגות, בחשיבה, ובגוף", מסביר טוביאנה. "ביטוי התנהגותי ללחץ יכול להיות עצבנות, כעס, חוסר סבלנות, חרדה, דכדוך, עצבות, הפרעות שינה, הפרעות אכילה. אנשים לחוצים מאופיינים בחשיבה מבולבלת, קושי בקשב ובריכוז, שכחה, חוסר החלטיות, תסכול, חרדה. לחץ בא לידי ביטוי גם בגוף, בעוררות מערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאב, עייפות מתמדת. למעשה, הלחץ מפר את האיזון האישי, וכשהוא נמשך לאורך זמן הוא עלול לעורר מחלות."

"תחושת הלחץ מתעוררת כשאדם מרגיש שרווחתו האישית או הערכתו העצמית מאוימות. הוא מעריך שלא יוכל להתמודד בהצלחה עם משימה מסוימת. לחץ במינון אופטימאלי יכול לדרבן אדם למלא משימות, אבל הלחץ הוא עניין סובייקטיבי, ומה שמלחיץ אדם אחד, יוצר אתגר אצל השני, ואולי אדישות אצל אחר. יחד עם זאת, כשעוצמת הלחצים ותכיפותם גדלה, גם טיפוס מתמודד מטבעו, עלול לשלם מחיר אישי יקר בעבודה ומחוצה לה."

איך מפחיתים לחץ? "דרך יעילה להשגת רגיעה הינה הרפיה של השרירים", מסביר טוביאנה. "יש לשבת בנוח ובעיניים עצומות, לקחת כמה נשימות עמוקות, ואחר כך לכווץ ולהרפות קבוצות שרירים שונות בגוף, מכפות הרגליים ועד שרירי הפנים. כאשר הגוף רפוי, משפשפים את כפות הידיים עד שהן מתחממות ומניחים את כריות כף היד על עפעפיים עצומים."

ישנם, כמובן, אמצעים נוספים להתמודדות עם לחץ. טוביאנה מפרט: "מיומנות בתכנון מצד אחד, ופעילות פנאי למילוי מצברים מצד שני, הנם הרגלים חשובים להפחתת לחץ. כשהלחץ ניכר ומצטבר, והאמצעים הללו לא עוזרים, גם יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד הנו אמצעי יעיל. בייעוץ מאתרים את מקור הלחץ, מאבחנים את התגובות כלפיו ובוחרים שיטות להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר." בין השיטות שבהן בוחר טוביאנה להשתמש, נמצא מדיטציה, דמיון מודרך, טאי צ'י, צ'י קונג, חשיבה חיובית, ביבליותרפיה ועוד.

איך יודעים שהארגון בלחץ? "במחקרים שערכתי", מציין טוביאנה, "מצאתי שלושה גורמים עיקריים ללחץ בעבודה: ריבוי מטלות, ביצוע פרויקטים בזמן קצר ולא מציאותי, ומצבי אי-ודאות. ארגון בלחץ הוא ארגון שבו ההנהלה מציבה יעדים לא מציאותיים בהתחשב במצבת כוח האדם, במיומנויות ובזמן הנדרש להגשמתם. בחברות שנמצאות באופן תמידי בתהליכי שינוי מהירים יש שפע של לחץ: קולטים עובדים חדשים או מפטרים וותיקים, מבצעים הרבה משימות תוך זמן קצר, וחווים אי-ודאות בנוגע לגורל החברה. העובד נדרש לשפר בהתמדה את ביצועיו, ושעות העבודה רבות וגורמות להפרת האיזון בין הבית לעבודה. מצבי דחק נמשכים, שלעובד אין שליטה עליהם, עלולים לפגוע בתפקודו האישי והבין-אישי, ברווחתו ובבריאותו, וגם הסיכויים לטעויות ולתאונות בעבודה גדלים."

לא מפתיע לגלות, לפיכך, שמנהלי משאבי אנוש פועלים להקניית כלים ומיומנויות להתמודדות העובדים עם לחץ. סדנאות להתמודדות עם לחץ עשויות לחולל שינוי חיובי, לא רק בהגברת תפוקות העבודה, בהפחתת היעדרויות ומניעת תאונות, אלא גם לתרום לאקלים הארגוני, ללכידות בצוותי עבודה, ולתחושת המחויבות של העובדים כלפי הארגון.

איך מודדים לחץ בארגון? שאלון זהב הינו כלי השלכתי בינלאומי שפיתח טוביאנה. יחודו של השאלון, המבוסס על 14 שנות מחקר, בקריקטורות המשולבות בו, אשר הוזמנו מהקריקטוריסט "זאב" יעקב פרקש ז"ל. השאלון, בגרסתו המקוונת, תורגם לתשע שפות, ומשמש יחידים וצוותים לקבלת משוב מיידי על רמת הלחץ מגורמים שונים בעבודה. השימוש בשאלון מאפשר לקבל מיפוי של רמת הלחץ בארגון כולו או ביחידות בארגון.

"השאלון מבוסס על ארבעה טיפוסי תגובה לכל גורם לחץ", מפרט טוביאנה: "הלחוץ, המודאג, המתמודד והרגוע."

הטיפוס הלחוץ מגיב ללחץ בעוצמה גבוהה שמתבטאת בתגובות גופניות: הזעה, מתח בשרירים, דופק מואץ, קשיי נשימה, הסמקה. הוא מוטרד ממחשבות מדאיגות על השלכות הכישלון שלו בביצוע משימה, והוא חסר אמונה ביכולתו לספק את האיכות הנדרשת ממנו.

   

   

הטיפוס המודאג מוצף במחשבות מדאיגות. הוא מעלה שוב ושוב בראש תסריטים ואפשרויות לכישלון, חי בדאגה מתמדת, וחששותיו מתפרשים על כל תחומי החיים. יחד עם זאת, למחשבותיו הטורדניות אין ביטוי פיזי שמשקף לחץ גופני.

הטיפוס המתמודד מתייחס ללחץ שמופעל עליו כאתגר שניתן להתמודד עימו ולא כאיום משתק. את התגובות הגופניות שהוא חש במהלך ההתמודדות הוא מפרש לעצמו כגיוס משאבים ולא כתגובת מצוקה. הוא אופטימי לגבי סיכויי ההצלחה במשימה. אולם, לעיתים קרובות הוא משקיע את כוחותיו במשימה "מצאת החמה עד צאת הנשמה", בלי הפסקות התאוששות ומילוי מצברים.

    

     

הטיפוס הרגוע מגיב בנינוחות וברוגע כלפי מצבי לחץ. לעיתים אפשר לקבל רושם שהוא אולי מדחיק או מזלזל בקשיים. קשה לזהות אצלו סימני מצוקה גופנית או מחשבות דאגה לגבי יכולתו להתמודד עם המשימה. לעיתים, נינוחות זו עלולה להיות בעוכריו, כי הוא פחות ערני לנדרש ממנו, אינו מגייס מספיק כוחות להצלחה בהתמודדות, ועלול להיכשל.

"הציונים שמקבל הנבדק לגבי כל אחד מטיפוסי התגובה מושווים לנורמה, ומאפשרים לראות באיזו מידה חורגים ממנה", מסכם טוביאנה. "כך יכולים חברי צוות מסוים בארגון לבחון כיצד הם מגיבים למצבי אי וודאות, לעומס בעבודה או למצוקת זמן. בהתאם לתוצאות יוכלו חברי הצוות לרכוש כלים התנהגותיים ומחשבתיים לשיפור התפקוד במצבי לחץ, במסגרת ייעוץ אישי או קבוצתי."
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עוד מפגשים בקהילת המחקר היישומי
רמי יולזרי ומזי סולומון, על מרואיינים קטני קומה ובעלי השפעה גדולה
אריאל איילון, על אישיות והשתתפות בפאנל אינטרנטי
ד"ר טל שוורץ, על הדור החדש של מבחני שימושיות לאתרי אינטרנט
אמיר נתן, על ניטור פעילויות ברשתות חברתיות באינטרנט
חזי הבר, על הפקה אוטומטית של דו"חות סטטיסטיים מעוצבים
מיטשל ברק, על מחקר ופוליטיקה
אלעד אמיר, על האינטליגנציה של הקבוצה
אבישג רגר, על הגיל השלישי במחקר, שיווק ופרסום
מור אלון, על מחקרי איכות השירות וחוויית הלקוח
Share/Bookmark
דרונט בניית אתרים