ליטל שמר חיים - מחקר יישומי

6 שאלות שכיחות על שווקי חיזוי בארגונים

ג'יימס סורוביצקי בספרו רב המכר "חוכמת ההמונים" קובע כי קבוצות הנן חכמות מכל אחד מחבריהן, מוכשר ומומחה ככל שיהיה. בתנאים המתאימים, קבוצות טובות יותר בפתרון בעיות, קבלת החלטות וחיזוי העתיד – פעילויות שכל אחת מהן רלוונטית במציאות הארגונית.

 

רעיון הקבוצה החכמה ניתן ליישום בארגונים באמצעות שווקי חיזוי. שווקי חיזוי הנם בורסות  שבהן במקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות. ארגונים יכולים להפעיל בורסה שבה יסחרו עובדיהם, בדעות או בתחזיות הרלוונטיות לארגון.

 

המחירים שבהם קונים ומוכרים דעות ותחזיות בבורסה הארגונית נעים בין 0 ל- 100, והם משקפים את ההסתברויות להתממשות הדעות או התחזיות. הכמות הנסחרת בכל פעולת קניה ומכירה משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בדעה או בתחזית הנסחרת. כמו בכל בורסה, גם בשווקי חיזוי המטרה להרוויח, בכסף משחק, ע"י קניה של דעות ותחזיות בזול ומכירתן ביוקר.

 

באמצעות מנגנון השוק, מאפשרים שווקי החיזוי לסכום את האינפורמציה המצויה בידי עובדי הארגון, אל תוך התוצאות או התחזיות שנוצרות בהם. ההנחה היא שלכל אחד מבין המשתתפים בשווקי החיזוי יש פיסת ידע רלוונטית לנושא הנסחר, אך אף אחד מהם אינו מחזיק בידיו מידע מושלם. באמצעות דינמיקת המסחר תורם כל אחד מהמשתתפים את הידע המצוי ברשותו.

 

בנוסף לידע המצוי בידי המשתתפים, מציין סורוביצקי תנאים הכרחיים נוספים ליישום חוכמת הקבוצה בשווקי חיזוי: נדרש גיוון של דעות, פרספקטיבות ומקורות מידע. נדרשת גם אי-תלות בין המשתתפים, כך שכל אחד יתרום את חלקו בתהליך מבלי לדעת כיצד בדיוק פועלים האחרים.

 

השימוש בשווקי חיזוי בארגונים תופס תאוצה כיום. דוגמא בולטת אחת הנה שווקי החיזוי שמבצעת "גוגל" בקרב עובדיה, בנושאים עסקיים שונים, כגון ביקוש למוצרים, ביצועים בפרוייקטים, והצלחת החברה באופן כללי. אולם, לצד העניין והסקרנות שמעוררת מגמה זו, מנהלים רבים שנחשפים לקונספט שווקי החיזוי מעלים ספקות, שבאים לידי ביטוי, שוב ושוב, באמצעות אותן השאלות.

 

מנהלים שואלים לשם מה ליישם שווקי חיזוי, כשיש יש דרכים פשוטות אחרות לאסוף מידע בארגון. הם תוהים על תקפות שווקי החיזוי ככלי ליצירת תחזיות ומידע בתחום הארגוני. עולות גם שאלות מתודולוגיות רבות, על היקף ההשתתפות של העובדים, המוטיבציה להשתתף, ואמינות הפעילות בשווקי חיזוי. 

 

(1) יש דרכים פשוטות רבות לאסוף מידע בארגון, אז למה שווקי חיזוי?

 

מקבלי החלטות בארגונים משלים את עצמם לפעמים שהם באמת יכולים לדעת מה העובדים חושבים בנושאים מהותיים, כמו למשל הסיכוי לעמוד בלוחות זמנים או הסיכוי להצליח לעמוד ביעדי המכירות. גם כאשר נעשה בארגון מאמץ של ממש לאפשר זרימה שוטפת של אינפורמציה, במעלה ההיררכיה הארגונית ובין יחידות שונות בארגון, התקשורת איננה אופטימאלית. ישנם מניעים רבים להסתרת האמת: רוצים לרצות את הממונה, פוחדים מכשלון, שונאים סיכון, ומושפעים מאופטימיות, מביטחון יתר, מהטיות חשיבה קבוצתית ומלחץ חברתי. פתרון אפשרי לבעיות הללו הנו שימוש בשווקי החיזוי בארגון. 

 

(2) אילו תוצרים תקפים ניתן להפיק באמצעות שווקי חיזוי בארגונים?

 

באמצעות שווקי חיזוי ניתן לסכום את הידע הארגוני לשני סוגים של תוצרים: תחזיות ארגוניות ובחירה בין חלופות. תקפות התוצרים הללו הוכחה במגוון מחקרים אקדמיים ויישומיים.

בזירות מסחר למטרת יצירת תחזיות נסחרים אירועים היפותטיים, למשל "היקף המכירות של המוצר בסוף הרבעון יהיה X", או "השקת גרסה X של המוצר תסתיים בלוח הזמנים המתוכנן". בתום תקופת המסחר מתברר אם האירועים התקיימו בפועל. אירוע היפותטי שהתרחש במציאות מקבל בתום תקופת המסחר מחיר 100 ואירוע שלא התקיים מקבל מחיר 0, ובהתאם למחירים הללו מחושבים הרווחים או ההפסדים של הסוחרים שקנו ומחזיקים בכל אירוע. זירות מסחר ליצירת תחזיות נערכו בארגונים רבים, ובינהם "גוגל", "מיקרוסופט", ו"אלי-לילי".

בזירות מסחר לבחירה בין חלופות מוצגים זה לצד זה רעיונות שונים, למשל אוסף תכונות אפשריות של מוצר חדשני, והמחירים מבטאים את תפיסת הסוחרים לגבי סיכויי ההצלחה או מידת ההעדפה של כל חלופה. אירועים אלו אינם מסתיימים בתוצאה אמיתית, ועל כן לא נקבעים בסוף תקופת המסחר מחירי קצה - 0 או 100. זירות מסחר מסוג זה הנן תחליף אפשרי לדיון ארגוני בקנה מידה גדול, או כחלופה לקבלת החלטות ע"י מנהל יחיד או קומץ מנהלים. זירות מסחר לבחירה בין חלופות נערכו במגוון ארגונים, למשל ב"יאהו" וב"סימנס".

 

(3) איך נוצרות תחזיות נכונות בשווקי חיזוי אם לא כל העובדים משתתפים?

 

כל עובד, בכיר כזוטר, יכול לתרום למסחר בשווקי חיזוי, ובתנאי שיש לו ידע רלוונטי לנושא. כאמור, המטרה של כל משתתף הנה להרוויח לאורך זמן. ידע משמעותי שמתורגם לפעילות מסחר נבונה תורם ליצירת רווחים אישיים. לחסרי הידע, שמחליטים לפעול בשוק, יש סיכוי נמוך מאד להצליח. פעילותם המוטעית תנוצל מיד ע"י בעלי הידע, לצורך יצירת רווחים.

המשתתפים בשווקי החיזוי אינם צריכים להיות מדגם מייצג של העובדים. בניגוד לגישה הסטטיסטית הרווחת, מנגנון השוק איננו מכליל תכונה ממדגם לאוכלוסיה, אלא סוכם ידע. הפעילים בשוק מביאים עמם ידע ממקורות מגוונים, כולל ידע שמקורו בעובדים שאינם משתתפים בפעילות המסחר.

לצורך ההשתתפות בשווקי חיזוי רצויה, בנוסף לידע, גם יכולת בסיסית במסחר. חוסר ידע או ניסיון קודם במסחר עלולים להוות חסם בפני חלק מהעובדים. הארגון יתמודד עם חסם זה באמצעות בחירת פלטפורמת מסחר ידידותית ואינטואיטיבית. למשל, פלטפורמת המסחר שפותחה בחברת נימניקס מתאימה גם לחסרי ידע וניסיון במסחר, כי היא מפשטת את פעילות המסחר עד כדי הפיכתה לסוג של משחק.

 

(4) האם עובדים מסכימים, ומעוניינים בכלל, להשתתף בשווקי חיזוי בארגון?

 

שלושה גורמים מעודדים עובדים להשתתף בשווקי חיזוי: ראשית, שווקי חיזוי הנם פעילות תחרותית, שבה ניתן לתגמל את המצטיינים. פרסים חומריים, גם אם הם סמליים, מהווים תמריץ, המחזק את המניע התחרותי, ומעודד את המשתתפים ולנסות להשיג רווחים גבוהים ביותר בשוק. אולם, תגמול חומרי איננו הכרחי תמיד. הגורם השני הנו מידת העניין שמעוררות זירות מסחר בנושאים ארגוניים רלוונטיים. רלוונטיות הנושא לתפקיד בארגון הנה כשלעצמה גורם המניע עובדים להשתתף במסחר. גורם נוסף הנו המוניטין הפנים-ארגוני שבו זוכים המשתתפים המובילים, שהצליחו להרוויח הודות לידע שלהם, בזירות מסחר רלוונטיות לתפקידם. יש המכנים בקיצור את שלושת הגורמים - התגמול, המוניטין והרלוונטיות - בשם 3 R's (Rewards, Recognition, Relevance).

 

(5) מהו מינימום המשתתפים שנדרש לשווקי חיזוי בארגון?

 

כאמור, שווקי החיזוי הנם כלי לסכימת הידע שברשות העובדים, ולפיכך, רצוי שישתתפו בהם עובדים בעלי ידע רבים ככל שניתן. השתתפות רחבה בארגון חשובה לא רק בהקשר לידע הנצבר, אלא גם ליצירת הנזילות בשוק. כאשר מספר המשתתפים מועט, מצטמצמת תנודת המחירים בשוק, ופוחתת היכולת לקנות ולמכור בטווח מחירים מגוון. המשמעות היא שהמחירים הנקבעים בשוק אינם רגישים מספיק על מנת לתת ביטוי נכון לדעות השונות של המשתתפים במסחר. בנוסף לכך, כשדינמיות השוק מצטמצמת, פוחתת איכות חוויית המסחר, שהנה חיונית להמשך ההשתתפות במסחר לאורך זמן. יחד עם זאת, גם בשווקי חיזוי ארגוניים שבהם מספר עובדים מועט יחסית ניתן להגיע לתוצאות תקפות. בסדרת ניסויים מבוקרים הוכח שכמות משתתפים מינימאלית של מעל 15 איש מספיקה לקבלת תחזיות תקפות.

 

(6) איך אפשר להבטיח שעובדים לא ינסו ליצור מניפולציות בשווקי חיזוי?

 

סוחרים יכולים לנסות להטות את מחירי השוק כלפי מעלה או מטה, בניסיון לקדם תוצאות שרצויות להם באופן אישי. אולם המחירים המניפולטיביים אינם משקפים קונסנזוס קבוצתי, ועל כן מנגנון השוק ידחוף לתיקון של המחירים, תוך יצירת הפסדים לסוחרים המניפולטיביים.

על מנת להשיג רווח אישי, סוחרים יכולים גם לנסות ליצור מניפולציות טכניות, למשל ע"י פעילות במספר חשבונות מסחר במקביל, או שיטות הונאה אחרות. פלטפורמת שווקי החיזוי שבה הארגון עושה שימוש אמורה להתמודד עם נסיונות מסוג זה, למשל ע"י אימות זהות המשתתפים, או כלים לזיהוי דינמיקת מסחר חשודה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. ליטל שמר חיים (14/02/2010 12:26:05)
Share/Bookmark
דרונט בניית אתרים